בוודאי כבר שמעתם לא פעם: "תמונה שווה אלף מילים"

כמה פעמים כבר אמרתם: "אין לי מילים להביע….."?

או

כמה פעמים עלו בכם הלבטים:
מה רוצה המורה? למה התכוונה הגננת? למה הילד בועט בי? ולמה הוא בוכה בלי די? איך אפשר לדעת?
מה לשאול? איך לשאול? מתי לשאול? האם כדאי לשאול?

גם כשהלכתם לרופא המשפחה שלכם והתלוננתם על מכאוב כזה או אחר, הוא הקשיב…. חשב…. ושלח אתכם לסדרת בדיקות – דם, שתן, רנטגן….. ואז כששבתם אליו עם תוצאות הבדיקות הוא הצילב אותן עם התלונה ורק אז  הוא יתאים את הטיפול או תרופה.

ובכן….. כך גם כשהורה יספר את המקרה שבגינו הוא בא לחדר המשפחה, הסיפור והמידע יצטלבו.

התחום של פענוח ציורי ילדים החל כבר לפני 150 שנה באיטליה, מתוך סקרנותו של החוקר בשם קורדו ריצ'י* שראה ציורי גרפיטי של ילדים על קירות מבנים ברומא והם גרמו לו לבדוק את המאפיינים להם. התחום המשיך להעסיק ועניין חוקרים רבים עד עצם היום הזה, שבדקו והשוו את ציורי הילדים באזורים גיאוגרפיים המרוחקים זה מזה והופתעו לראות את המשותף למאפייני הציור/תכונות המצייר והגיל.

החוקרים: סולי (1895) לווינשטיין (1905) האריס (1961) רודה קלוג (1965), שילדקראוט, שנקר וסוננבליק (1972) ועוד….

בישראל: רימרמן (1975,1983), האס (1984) אמיתי (1985), קרייטלר (1986), אברהם (1989) מיכל וימר (2011)

המחקרים מלמדים כי באמצעות פענוח ציורים ניתן ללמוד על, היכולות הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות של הילד המצייר, על המזג שלו, תפיסת עולמו, צרכיו, המניעים לעשייה, מעמדו המשפחתי והחברתי, קשיים פיסיים, הדימוי העצמי ועוד ועוד…

בתהליך הפענוח, נבחנים מרכיבי הציור החל מהמאפיינים הגרפיים שלהם, עבור לימוד הדמויות והמבנים השונים, עד הכרת המרחב והצבעים.